עובדת זכתה בפיצוי בסך 150,000 ש"ח לאחר שסבלה מהתעמרות בעבודה

עורכת דין ותיקה כיהנה כיועצת משפטית בעירייה גדולה. בשנתיים האחרונות, הממונה עליה לקח ממנה את כל העובדים שהיו תחת ניהולה ואת כל תפקידיה ותחומי אחריות. הממונה גם הורה לצוות עובדיה לא לעבוד איתה, הפסיק להעביר לה תיקים משפטיים, וחדל להזמין אותה לישיבות עבודה. הממונה אף החל "לעקוב" אחריה כך שלכל דיון שאליו הלכה העובדת, דאג הממונה הישיר שלה להתייצב בלוויית מספר עורכי דין נוספים.

המעסיק טען: כי הדברים נעשו בעקבות שינוי ארגוני, וכי יש לו סמכות ניהולית לבצע שינויים ארגוניים.

בית הדין פסק: הפררוגטיבה הניהולית היא מושג המשקף את כוחו של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכדומה. אך יחד עם זאת, פררוגטיבה ניהולית "אינה פרוצה לכל רוח ולא תהא נתונה לגחמה של המנהל. היא כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. לא במחי יד יועבר אדם מתפקידו. מן הדין הוא ליתן למי שמתכוונים להעבירו מן התפקיד את זכות הטיעון. הפררוגטיבה הניהולית אינה מקנה למעסיק את הזכות לפגוע במעמדו של עובד ובמהות תפקידו בחוסר תום לב.

במקרה זה, בית הדין התרשם כי לא היתה סיבה עניינית לפגוע בתובעת, וכן התרשם כי התובעת אכן נפגעה, הושפלה, ונגרמו לה צער ועוגמת נפש.

מסכת העובדות שתוארה עולה לכדי התעמרות, וחייב את המעסיק לשלם לתובעת פיצוי בסך 150,000 ₪.

(סעש (י-ם) 67012-07-18 אילנית מיכאלי - עירית ירושלים)

מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות בעבודה היא הפחדה, בריונות, התנהגות אכזרית רציפה ועקבית, שבדרך כלל מתאפיינת במניפולציות רגשיות, אך לא רק. ההתעמרות יכולה להתבטא בדרכים רבות, ובאופן כללי ניתן לומר שמדובר בהתעללות נפשית. דוגמאות להתעמרות הן צעקות, קללות, השפלות, עלבונות, חדירה לפרטיות, בידוד, הפצת שמועות מזיקות, הטלת האשמות לא מוצדקות, מתן משימות משפילות, פגיעה בדימויו של אדם, פגיעה ביכולתו של העובד לבצע את תפקידו או פגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה, ועוד.

איך נזהה את ההתעמרות?

התעמרות מופיעה בצורות רבות, גלויות וסמויות, ישירות ועקיפות. חלק קטן מביטוייה של ההתעמרות הינם: התעללות נפשית, צעקות, איומים, מילוליים ולא מילוליים, השפלות, בידוד, ביקורת מתמדת, פיקוח הדוק מדיי, חדירה לפרטיות, דרישות בלתי הגיוניות, ועוד.

התנאים להכרה בהתעמרות:

התעמרות במסגרת עבודה מוגדרת כהתנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת עבודה, אשר נתפסת ככזו באופן אובייקטיבי, ולא רק מנקודת מבטו של העובד.

האם זה באמת כל כך נורא?

מחקרים מראים כי התעמרות יכולה לגרום נזקים נפשיים חמורים לקורבנותיה, לרבות, אך לא רק, תופעות פוסט טראומטיות, דכאון, חרדה, קשיי שינה, תחושת בושה ואשמה, אובדן ערך עצמי והערכה עצמית נמוכה, כאבי ראש, לחץ דם גבוה, פגיעה במערכת החיסונית ועוד.

אך ההתעמרות פוגעת גם בעובדים אחרים שהיו עדים להתעמרות, וגם במעסיקים, בשל ימי מחלה רבים שנלקחים על ידי העובדים, ירידה במוטיבציה, שיעורי נטישה גבוהים יותר ועוד.

האם התעמרות הינה מנת חלקם של עובדים זוטרים בלבד?

לא. כל אחד יכול ליפול קורבן להתעמרות.

האם הארגון יכול לפתור את הבעיה?

מחקרים מגלים שאחד מכל ארבעה עובדים סובלים מהתעמרות בעבודה . על כל תלונה המוגשת במקום העבודה ישנן 13 תלונות שלא מוגשות. אלא, שנמצא כי ב-51% מהמקרים לא נעשה דבר. ב-31% מהמקרים ננקטים צעדים דווקא כנגד המתלונן, ורק ב-17% מהמקרים נעשו פעולות חיוביות, כולל בדיקת התלונה והגנה על המתלונן. לא זו בלבד שאין תמריץ חיובי לעובדים להתלונן- אלא ההפך הוא הנכון- קיים תמריץ שלילי להגשת תלונות.

ארגונים רבים שבהם קיימת התעמרות, אינם מזהים את ההתעמרות בשל מניפולציות של המתעמרים, בשל חוסר הבנה של הנזקים וכן בשל התכחשות, התעלמות והעדר ידע מקצועי.

הצעות החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015:

בשנת 2015 פורסמה הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשכ"ה-2015 ("הצעת החוק") אשר אסרה על התעמרות במסגרת העבודה והסדירה את חובות המעסיק ואת הטיפול בנושא.

הצעת החוק הגדירה התעמרות במסגרת עבודה כ"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה".

בנוסף, הצעת החוק מכילה רשימת דוגמאות להתנהגויות אשר מהוות התעמרות:

- התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;

- שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;

- הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו

- הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים

- ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן.

- נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם.

- נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

פיצוי כספי בגין התעמרות:

הצעת החוק קובעת כי ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין התעמרות. בנוסף, הצעת החוק מסמיכה את בית המשפט או את בית הדין לעבודה, לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק.

חובות המעסיק:

הצעת החוק מחייבת את המעסיק לנקוט אמצעים סבירים בנסיבות העניין, כדי למנוע התעמרות בעבודה על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו, גם אם אינו עובדו, או על ידי ספק או לקוח, ולטפל בכל מקרה של התעמרות.

לשם כך, קובעת הצעת החוק את חובותיו של המעסיק:

- לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל התעמרות במסגרת עבודה ולבירור התלונה;

- לטפל ביעילות וללא דיחוי במקרה של התעמרות במסגרת העבודה שידע אודותיו, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות ההתעמרות כלפי המתלונן וכלפי אחרים במסגרת העבודה, וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן בעקבותיה (במקרה של התעמרות במסגרת עבודה כשהנילון הוא ספק או לקוח של המעסיק, חייב המעסיק לטפל במקרה של התעמרות רק ככל שהוגשה תלונה).

- מעסיק המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב גם לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר התעמרות בעבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן התעמרות במסגרת עבודה ודרכי הטיפול בה, כפי שקבע המעסיק (להלן – תקנון); המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.

אי פרסום תקנון מהווה עבירה שדינה קנס!

בהתאם להצעת החוק, מעסיק שלא יקיים את החובות הללו, יהיה אחראי לעוולה אזרחית שעשה עובדו, או ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, או ספק או לקוח, במסגרת עבודה!

מי יכול להגיש תביעה בגין התעמרות?

הצעת החוק רחבה מאוד והיא חלה גם על מי שמעסיק אדם באמצעות קבלן כוח אדם, ועל עובד כוח אדם, וגם על מזמין שירות ועובד של קבלן שירות, וכן במסגרת שירות הביטחון, שירות לאומי, ואפילו על יחסי מורה או מרצה כלפי תלמיד או סטודנט במוסד להשכלה גבוהה.

פרשת מנחם נפתלי:

ביום 10.2.2016 התפרסם פסק הדין בעניין מנחם נפתלי נגד מדינת ישראל (להלן: "פרשת נפתלי"). מנחם נפתלי הועסק במעון ראש הממשלה והגיש תביעה בטענה שעבר התעמרות על ידי אשת ראש הממשלה דאז.

בית הדין קבע כי לא כל התנהלות מעסיק תוכר בהתנכלות, משום שיחסי עבודה מעצם טיבם כרוכים בעימותים וחיכוכים, ולמעסיק מסורה פררוגטיבה ניהולית לנהל את עסקו. עוד נפסק, כי על מנת שהתנהגות המעסיק תוכר כהתעמרות, יש צורך שיהיה מדובר בהתנהגות חוזרת ונשנית, ובהתנהלות שמנקודת מבט חיצונית ואובייקטיבית לעובד נתפסת כפגיעה.

בהתייחס להתנהלות במעון ראש הממשלה, פסק בית הדין:

"מחומר הראיות עולה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם. בית הדין פסק שהוכחו מעשים שהם בגדר העסקה פוגענית, ובהם דרישות מוגזמות, נזיפות חוזרות ונשנות על עניינים שוליים, השתלחויות בעובדים והעלבתם. שעות העבודה במעון היו רבות ובלתי סבירות, חרגו לעיתים קרובות ממסגרת השעות שנקבעה מלכתחילה. בנוסף, הוכחה תחלופה גבוהה של עובדים, המעידה על העסקה פוגענית, בשל תנאי העבודה הקשים, וכי היה מחסור כרוני בכוח אדם. (...) על מעסיק מוטלת החובה לדאוג לרווחת עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות."

בית הדין פסק לנפתלי פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 80,000 ₪.

נפלת קורבן להתעמרות בעבודה? אל תישאר עם התחושות הקשות לבד.

אתה מעסיק עובדים וזקוק לסיוע בתלונת התעמרות בעבודה, או רוצה לנסח תקנון למניעת התעמרות בעבודה? עורכת דין הדס פריזמנט טיפלה במספר מקרים של התעמרות בעבודה בהצלחה.

צרו קשר לקבלת ליווי משפטי ומימוש זכויותיכם.