זכויות עובדים מילואימניקים ונשותיהם, וזכויות עובדים ביום הזיכרון וביום העצמאות– מדריך מעודכן לשנת 2025

זכויות עובדים מילואימניקים ונשותיהם

משרתי המילואים ונשותיהם זכאים להגנות שונות במקום העבודה, בהתאם לחוקי העבודה בישראל. במאמר זה ניסיתי לרכז את כלל הזכויות והשינויים בחקיקה שחלו מאז מלחמת חרבות ברזל.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר (בין היתר) על אפליה של עובדים בשל שירות מילואים שלהם או של בני זוגם (אפליה לעניין זה משמעה תנאי עבודה, קבלה לעבודה, פיטורים וכיוצ"ב). בנוסף, חוק חיילים משוחררים קובע כי אסור לפטר עובד במשך 60  יום לאחר תום שירות המילואים שלו, אלא באישור ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, ומטעמים מיוחדים שיירשמו.

מן הראוי לציין, שבעבר איסור הפיטורים חל למשך 30 ימים, אך לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוארכה התקופה ל-60 יום, בכדי להגן על משרתי המילואים מפני פגיעה תעסוקתית בעקבות היעדרות ממושכת. בנוסף, נקבע כי בני ובנות זוג של משרתי מילואים עם ילדים עד גיל 14 יוכלו להיעדר עד 8 ימים בשנה בתשלום בעת שירות מילואים ממושך של בן או בת הזוג.

איסור פיטורי בני ובנות זוג של מילואימניקים

חוק חדש אוסר על פיטורי בני ובנות זוג של משרתי מילואים בזמן שירות המילואים ובמשך 14 ימים לאחר סיומו. החוק מתייחס למי שגויס בצו 8, שירת 21 יום לפחות, או שהוא הורה לילדים קטנים. במקרה של פיטורים בניגוד לחוק, ניתן לפנות לוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, שהיא הסמכות היחידה שיכולה לאשר פיטורים במקרים חריגים.

ראוי לציין כי האיסור חל גם על הוצאה לחל"ת.

זכויות עובדים ביום הזיכרון וביום העצמאות

יום הזיכרון נחשב לערב חג העצמאות, ולכן חלות עליו ההוראות של יום עבודה מקוצר.

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, יום עבודה בערב חג הוא 7 שעות בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי או אישי. במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה יכול להיות 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או 7 שעות בתשלום של 8 שעות בהתאם להסכם במקום העבודה.

כך שבאופן כללי, רוב העובדים במשק יעבדו ביום הזיכרון 7 שעות בלבד, אלא אם יש הסכם אחר שמגדיר שעות עבודה שונות.

עובדים שהם קרובי משפחה של חללי מערכות ישראל רשאים להיעדר מהעבודה ביום זה, תוך שמירה על שכרם הרגיל. עובדים אחרים יכולים לבחור להיעדר במסגרת "יום בחירה" מתוך מכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עבודה בערב יום העצמאות וביום העצמאות

יום העצמאות מוגדר כיום שבתון בחוק, ולכן העובדים זכאים ליום חופש בתשלום (עובדים בשכר חודשי זכאים לשכרם הרגיל, ואילו עובדים בשכר שעתי זכאים לדמי חגים).

עובדים שעובדים ביום העצמאות זכאים לתוספת שכר משמעותית: עובדים לפי שעות או ימים מקבלים 250% משכרם הרגיל, בעוד שעובדים בשכר גלובלי מקבלים תוספת של 50% על השכר היחסי ליום עבודה.

• עובד שעבד ביום העצמאות ומקום עבודתו מופיע ‏ברשימת מקומות העבודה שיש להפעיל ביום העצמאות, זכאי לתשלום בגובה 150% משכרו על שעות עבודתו ביום העצמאות וכן למנוחת פיצוי או לחלופין לתשלום בגובה 200% משכרו ללא מנוחת פיצוי (עובד חודשי- שכר חודשי רגיל +תוספת 50% עבור העבודה ביום העצמאות + מנוחת פיצוי ללא ניכוי משכרם. עובד שעתי/יומי- שכר בגובה 150% עבור שעות העבודה ביום העצמאות + מנוחת פיצוי ללא תשלום).

• יתר מקומות העבודה, שאינם נמצאים ברשימת המקומות המופיעה בהנחיות משרד הכלכלה, אינם אמורים, ככלל, לעבוד בחג, אך גם ביחס אליהם, בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה יש לשלם לעובדים שעבדו ביום העצמאות שכר בגובה 150%.

  
  

גיל הפרישה לגמלאות לעובדים שהם משפחה שכולה בשירות הציבורי

באפריל 2025 תוקן חוק גיל הפרישה, כך שעובדים בשירות הציבורי שהם בני משפחה שכולה יכולים לבחור להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפרישה הרגיל (עד התיקון, הוחלו הוראות דומות מכוח נוהל משרד הפנים). מעסיקים אינם יכולים לחייב הורים שכולים לפרוש בגיל הפרישה, והם יכולים להמשיך בעבודתם עד גיל 71, ובמקרים מסוימים אף מעבר לכך, בכפוף לאישור נציב שירות המדינה, למעט מקצועות חריגים המפורטים בחוק (טייסים, כבאים ועוד).

בנוסף, תנאי הסף להארכת גיל הפרישה להורים שכולים עודכנו:

• בעבר נדרש ותק של 7 שנים במקום העבודה, אך כיום מספיק 5 שנים כדי להיות זכאים להארכת תקופת העבודה.

• ההארכה ניתנת למשך 4 שנים נוספות, אלא אם מדובר במקצועות מסוימים בהם יש מגבלות ייחודיות.